החלטה בתיק רע"א 5533/03

           זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת ג' (דה-ליאו) לוי).

           עניינם של ההליכים בין הצדדים לבקשה זו הוא חלקת קרקע בכפר אעבלין (להלן: המקרקעין). ביום 21.5.2001 הגיש המשיב 1, הרב יוסף נדב, תביעה למתן סעד הצהרתי, לפיו חוזה המכר בין הצדדים ביחס למקרקעין הינו חוזה מזויף וחתימתו של המשיב 1 על החוזה מזויפת. בנוסף, התבקש בית המשפט המחוזי להורות ללשכת רישום המקרקעין למחוק את הערת האזהרה, שנרשמה לטובת המבקש בהסתמך על החוזה האמור. לאחר שהמצהירים מטעם המבקש 1 נחקרו על תצהיריהם, קבע בית המשפט מועד נוסף לישיבת הוכחות ביום 2.1.2002. לדיון זה לא התייצבו המבקש ובא כוחו, על אף שנכחו באולם בעת שקבע בית המשפט את המועד לאותה ישיבת הוכחות, ועל אף שבא כוחו של המבקש הגיש לבית המשפט בקשה להזמין עדים לאותה ישיבה. משכך, ולאור בקשת המשיב 1, נתן בית המשפט פסק דין בהעדר התייצבות, והעניק למשיב 1 את הסעדים שביקש. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה טען בא כוח המבקש דאז, עורך-הדין גסאן, כי טעות משרדית היא שגרמה לכך שלא התייצב לדיון ההוכחות האמור. למרות שקבע כי הייתה משום התרשלות במעשיו של עורך-הדין גסאן החליט בית המשפט המחוזי, ביום 18.4.2002, לבטל את פסק הדין. זאת, בכפוף לכך שהמבקש ישלם למשיב 1 שכר טרחת עורך-דין בסך 3,500 ש"ח תוך 10 ימים. גם בהוראה זו לא עמד המבקש, והגיש תחתיה שורה של בקשות להארכת מועד לתשלום, עד אשר פקעה סבלנותו של בית המשפט קמא וניתנה לו ארכה נוספת ואחרונה לתשלום עד ליום 15.9.2002. דא עקא, שגם מועד זה חלף, מבלי ששולמו ההוצאות שפסק בית המשפט המחוזי, ולפיכך החליט בית המשפט, ביום 26.9.2002, כי פסק דינו שניתן בהעדר התייצבות נשאר על כנו. המבקש שב ופנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול החלטה וטען כי הוא שלח המחאה לתשלום ההוצאות לבית המשפט עוד ביום 10.9.2002. ביום 28.11.2002, התקיים דיון בבקשה שבסופו התבקש עורך-הדין גסאן להמציא לבית המשפט אישור רשות הדואר בו יצוין מועד משלוח ההמחאה. עורך-הדין גסאן לא עמד אף בדרישה זו, אך, ביום 27.4.2003 הגיש המשיב 1 לבית המשפט הודעה לפיה, על פי אישור רשמי של רשות הדואר ההמחאה האמורה נשלחה ביום 30.9.2002, ולא ביום 10.9.2002 כטענת עורך-הדין גסאן. ביום 28.4.2003 התבקש המבקש להשיב על ההודעה, וכיוון שלא הגיש תגובה החליט בית המשפט המחוזי ביום 4.6.2003 לדחות את הבקשה לביטול החלטתו מיום 26.9.2002. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר תוקנה, לבקשת המבקש, לאחר שהחליף ייצוג, ולפיכך, אזדקק רק לבקשה המתוקנת שבפני.

           בבקשתו, טוען המבקש כי כל השתלשלות ההליכים שתוארה לעיל, החל מדיון ההוכחות אליו לא התייצב המבקש וכלה בבקשת רשות הערעור המקורית שהוגשה בתיק זה, אירעה שלא בידיעתו ושלא על דעתו. לטענת המבקש, בא כוחו דאז, עורך-הדין גסאן לא עדכן אותו לגבי ישיבת ההוכחות, לגבי פסק הדין שניתן כנגדו, ולגבי ההחלטה לביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות. כמו כן, טוען המבקש כי עורך-הדין גסאן זייף את חתימתו על התצהיר שהוגש לבית משפט זה יחד עם בקשת רשות הערעור המקורית. עם זאת, טוען המבקש כי עורך-הדין גסאן הפקיד את ההמחאה האמורה בקופת בית המשפט קמא בתוך המועד שנקבע לכך, אך המחאה זו הוחזרה לעורך-הדין גסאן משום שעל פי החלטת בית המשפט היה עליו להעביר את הכסף ישירות לידי המשיב 1. המבקש מעלה גם מספר טענות ביחס למידת הצדק שבמתן פסק דין בהעדר הגנה בעניינו, אך הואיל ובקשת רשות ערעור עניינה בהחלטתו של בית המשפט מיום 4.6.2003 ולא בהחלטתו ליתן פסק דין בהעדר הגנה, טענות אלו אינן רלוונטיות.

           המשיב 1 טוען כי כל טענותיו של המבקש נוגעות אך ורק למישור היחסים שבינו לבין בא כוחו לשעבר, עורך-הדין גסאן, ולכן אינן מן העניין. לגבי הטענות עצמן, המשיב 1 טוען כי המבקש העלים מבית משפט זה עובדות מהן עולה כי המבקש ידע על ההליכים השונים בפני בית המחוזי, דבר שכשלעצמו מצדיק את דחיית בקשת רשות הערעור. בין היתר, מציין המשיב 1 כי המבקש היה נוכח בבית המשפט המחוזי בעת שנקבע המועד לישיבת ההוכחות אליה לא התייצב, כי לאחר שניתן פסק הדין בהעדר הגנה פתח המשיב 1 תיק בהוצאה לפועל כנגד המבקש, וכי ביום 4.2.2002 נמסרה אזהרה למבקש אישית. כמו כן, מציין המשיב 1 כי התקיימו הליכים שונים בפני ראש ההוצאה לפועל בעניין זה, אליהם התייצב המבקש עצמו.

           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור המתוקנת ובתגובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אציין כי בנסיבות שתוארו לעיל, מסכים אני עם בית המשפט המחוזי בקביעתו כי המדובר בהתנהגות העולה כדי זלזול בבית המשפט ובצד שכנגד, ולפיכך לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי נשוא ערעור זה. באשר לטענותיו של המבקש בעניין עורך דינו לשעבר, גם אם טענות אלו כולן אינן אלא אמת לאמיתה, ובמאמר מוסגר אציין כי תגובת המשיב 1 העלתה, לכאורה, ספקות באשר לכך, אין בהן כדי לשמש טעם לקבלת רשות הערעור. אם אמת עומדת ביסוד טענותיו של המבקש, הרי שמשמען כי במשך למעלה משנה וחצי לא התעניין המבקש אצל בא כוחו דאז, עורך-דין גסאן, ולא בירר מהו מצב ההליכים המתנהלים בעניינו. התנהגות זו אינה רק תמוהה, בעיני, היא אף מהווה התרשלות מצידו של המבקש כבעל דין. במצב דברים זה, ולאור התמשכותם ללא לצורך של ההליכים בפני בית המשפט המחוזי, היענות לבקשת רשות הערעור של המבקש תסב נזק רב למשיב ותעמוד בניגוד לאינטרס הציבור ביעלות הדיון וסופיות הדיון. אין כל סיבה שהמשיב 1 ישא בנזק שגרם למבקש, לפי טענתו, בא כוחו לשעבר. מובן, כי המבקש חופשי לבקש תרופה לנזקיו הנטענים בדרכים חוקיות אחרות.

           הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות שכר טרחת עורך דינו של המשיב 1 בסך 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, י"ט בכסלו תשס"ד (14.12.2003).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: